כל ספורטאי מתמודד במהלך החיים הספורטיביים שלו עם מה שנקרא "יציאה מכושר"
אני נוטה להסתכל על זה מנקודת מבט קצת שונה…
חיי הספורטיביים מתחילים בגיל מאוד מוקדם, היו תקופות ארוכות שהשגרה הספורטיבית שלי השתנתה/ פסקה/ לא היתה קיימת… אני מסתכל על התקופות האלו כחלק מחיי הספורטיביים!
אחת מהנטיות הטבעיות ביותר שלנו היא לשפוט את עצמנו, על סמך ההרגלים שלנו ועל סמך הרצונות או הציפיות שלנו מעצמנו… ישנה עוד דרך…
לבחור ממה אנחנו נהנים, לנסות להשיג את ההנאה הזו בדרך הכי טובה, הכי מתאימה והכי יעלה עבורנו, בהתאם לתקופה בה אנחנו נמצאים- עבודה/ משפחה/ מצב רוחנו וכו'
מה שאני בעצם רוצה לומר זה שאנחנו תמיד יכולים לקחת יוזמה ולשנות.
לעיתים קורה שאחרי תקופה אינטנסיבית באימונים, אנו רוצים להשקיע זמן בחיים הפרטיים, משפחה/ חברים.
לתת עוד שעות בעבודה ולדאוג להיבטים נוספים פרט להיבט הספורטיבי. השינוי הזה משפיע מאוד על הכושר הגופני ועל היכולת לקחת חלק פעיל כספורטאי.
מבחינת יכולת, המצב יכול להיות, באופן מפתיע, די טוב אך מבחינה מנטאלית, מבחינת התחושה- זה ממש לא זה, רחוק מהתחושות המוכרות של היכולת והכושר…
אז בוחרים מטרה, גם אם זה אחרי זמן רב ויוצאים לדרך כדי לכבוש אותה…
הדרך קלה ביותר לריצוי וסיפוק עצמי היא לעשות!
להתייחס לאימונים כפגישות ביומן ולתת לעצמנו את הזמן כדי ליהנות.
חיוניות – אחד הדברים העיקריים שאנחנו מפיקים משגרת אימונים… התחושה הזו, האנדרופינים הללו הם אלו שאנחנו "עובדים" בשבילם…
אני ממליץ בחום לשתף את כל העולם במטרות, לזרוק את הכובע מעבר לגדר…
אנחנו ב zen מאמנים לחיים, נשמח לקחת חלק בהגשמת המטרות של כל אחד ואחת מכם/ן…
אחלו לי בהצלחה, הצטרפו אלי לאימונים,
אסף