למסע אימונים לקראת איש ברזל יש המון נקודות התחלה… נקודות ההתחלה תלויות בחומר האנושי שמרכיב את המשלחת , לעתים רחוקות מדובר בנסיעה של אדם בודד – לשמחתי לא קרה לי ואני מקווה שלא יקרה.
יצאנו למסע לפני חודשים רבים ואפילו שנים רבות. עברנו המון תחנות בדרך… מחנות אימונים, אירועים ספורטיביים בריצה, רכיבה, שחייה וטריאתלון. תכנית אימונים ספציפית של כמה חודשים ועוד לפני כן, אימונים ואירועים שגרתיים שהביאו אותנו לקבל את ההחלטה.
נסענו לרוט 10 ספורטאים – מיכלי נסעה לאוסטריה אבל היתה איתנו כל הדרך וכך נתייחס לזה.
10 חבר’ה עם מטרה אחת- ליהנות.
אנחנו נהנים כשאנחנו משיגים את השאיפות שלנו, ממצים את היכולת שלנו, עושים את מה שצריך ויודעים להסתכל על זה אחורה ולהיות מרוצים מהזיכרון ומהחוויה. תמיד יש מה ללמוד, לשפר, לתקן וזה חלק בלתי נפרד מהחוויה כולה.
בהיבט הקבוצתי היתה לנסיעה הזו ייחודיות- תחושת החיבור בין החבר’ה שטסו לחבר’ה שנשארו לעקוב ולתמוך מהארץ היתה מחשמלת ממש. ההתנהגות והדריכות שם בגרמניה, השלווה הפנימית המעורבת ברגשות של פחד ונחישות היו מהממות בעיני.
כל אחד ואחת מהספורטאים הגיע מוכן לקו הזינוק וידע להוציא את המיטב, לפתור תקלות ולהגיע לקו הסיום עם כל מה שהיה לו.
מיכל, אודי, אייל, יובל ואמיר – איש ברזל ראשון- הגשמה מתוקה של חלום עם המון סבלנות ונחישות.
קוקי, גליה, ג’וני, גיא – מסעות הברזל הולכים ומשתבחים
המשלחת איתה נסענו עמדה בכל הציפיות ואף יותר מזה- אייל, בועז, הדר ואור נציגי צ’אלנג’ טראוול ישראל עשו הכל כדי שיהיה לנו נוח, שקט, כדי שנהיה בזמן הנכון במקום הנכון במינימום מאמץ עם חשיבה על הפרטים הקטנים, תודה!
רוט 2017 from Nimrod Vaida on Vimeo.
האירוע עצמו על כל מורכבותו הלוגיסטית השאיר אותנו פעורי פה. מתי ניתנה לנו ההזדמנות לזנק עם יותר מ 4000 ספורטאים באותו הבוקר לאירוע כה מרשים.
מסלול הרכיבה מהמם, טומן דובדבנים מתוקים בחובו והדובדבן שבקצה הקצפת- הסולר היל- חוויה בלתי רגילה שהשאירה אותנו סמורי שיער ונרגשים מהעוצמות- צפיפות אדירה של אנשים המשאירים נתיב צר למעבר אופניים, שואגים ומריעים לכל רוכב או רוכבת.
מסלול הריצה הפתיע אותנו ללא ספק, משופע בעליות וירידות, למזלנו ברובו היה מוצל, על העליות כיפרו יופיו של המסלול וכמות הצופים והמעודדים לאורכו.
עבורי זו גאווה גדולה לרוץ עם דגל ישראל מונף באופן כללי ועל אדמת גרמניה בפרט.
גאווה גדולה לראות את כל אחד מחברי המועדון חוצה את קו הסיום מלא באושר על העמידה במשימה.
המעודדים הפרטיים שלנו שם- חן וטל שהגיעו במיוחד מישראל רק כדי להיות איתנו
והמועדון- חברי המועדון שככל הנראה לא הצליחו לעבוד ביום הזה מתוך התרגשות, דריכות וציפייה שהורגשה עד לגרמניה… בכל פעם שעברנו על שטיחי המדידה הרגשנו את אנחת הרווחה על ההתקדמות המשמחת בדרך לשטיח המדידה הבאה ואל קו הסיום.
קו הסיום הכי מרגש שהייתי בו, מסיבה גדולה של תמיכה ואהדה למסיימים עד האחרון שבהם, סיפורים מרגשים, משפחות וחברים והמון אנרגיה של תמיכה הדדית והערכה.
זו הדרך בה אנחנו עושים ספורט
זו החוויה שקיבלנו ואנחנו כה שמחים על כך
עד לפעם הבאה, נתרפק על הזיכרונות – תודות לקוקי שמספק לנו את הזיכרון המתוק שבסרטונים המדהימים שלו והפך להיות שם שני למסעות הרכיבה, מחנות האימון והמשלחות שלנו בזן.
להתראות