פרידות. 
במשחק אסוציאציות, פרידה לרוב תקבל משמעויות של עצב, נטישה, ויתור. אך מובן לנו שאסוציאציה היא תלוית סיטואציה, מצב ומרחב. תסכימו איתי שישנם מקומות בהם האסוציאציה הטבעית לפרידה תהיה חופש, צמיחה, קבלה, השלמה.
אחת הגאוות הגדולות שלי כעצמאי בעל מועדון ספורטאים, כמאמן, היא הזכות לעזור ולכוון אנשים- ספורטאים לצמיחה אישית, להישגים אישיים ובעיקר להבנה – מה אנחנו רוצים, מה נכון עבורנו. במשך שנים אנחנו במועדון מתאימים לספורטאים את מסגרת האימונים, את הדגשים המתאימים אם בצורה של טכניקה וסגנון, או אופן ניהול האימון והמאמץ, מראים דרך להתמודדות עם אתגר קטן כגדול- ריצת 5 ק"מ דרך מרתון, אולטרה מרתון ואיש ברזל. כך וכאן אנחנו לומדים להכיר את עצמנו. לשמחתי במהלך השנים אני כל הזמן לומד, מפתח ומנסה להתקדם לנוסחה היותר טובה שלי, לנוסחה היותר טובה של המועדון. מה שממלא בתחושת סיפוק, סקרנות וציפיה לבאות.
במהלך הימים האחרונים חוויתי צמיחה נוספת, ספורטאי מהמועדון החליט שהוא רוצה לעזוב. ספורטאי יקר לליבי, שאני מרשה לעצמי לקרוא לו, כמו לספורטאים רבים אחרים- חבר (אחד שאני אוהב, מעריך, מכבד ונכון לעזור בכל דבר, אך גם יכול לכעוס עליו, להתאכזב ממנו ולא להסכים).
המועדון ואני חווינו עזיבות לאורך השנים- עם כל אחת מהן פשוט התמודדנו. מובן ש"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור", או שער שנסגר, ובמקרה הזה, של אליעזר, שלא אחת נקרא בפי החבר'ה "אליעזן", ששם את עצמו במרכז, לקח על עצמו תחומי אחריות, יוזמה והובלה, המחשבה על העזיבה שלו היתה עבורי מטלטלת. שוחחנו על זה, אליעזר ואני. ידעתי , שכמו בכל עזיבה- הבחירה היא של הספורטאי ואני צריך רק לשחרר. אבל הפעם, זה לא היה כל כך קל. נכון שלאחרונה – מזה שבועות ואף חודשים היה נראה שהדברים הם לא כמו שהיו, קיימנו שיחות, פגישות והיו ניסיונות מצד שנינו לגרום לזה לעבוד, הצבנו יעד, שמנו נקודות מבחן בדרך אך בסופו של דבר הבחור הרגיש שהוא צריך לעבור הלאה וביקש את ברכת הדרך. נתתי אותה אך זה לא נגמר בזה. יש את המועדון, יש את החברים ולשמחתי הייחוד של הבחור הזה, אליעזר הפתיעה אותי לטובה.
"אני לא רוצה לכתוב הודעה בוואטסאפ" או פשוט להיעלם. נעשה את זה כמו גדולים. לקח לי יומיים והצעתי לעשות את זה מול הספורטאים שיגיעו לאימון. בלי לדעת מה אני הולך להגיד, אבל עם הבנה גדולה שזה הדבר הנכון לעשות, נפרדנו. לא נדע מה ילד יום, אך נדע לחיות את היום, את הרגע וזה רגע שאני גאה בו. אני גאה בך אליעזר, אני גאה במועדון שלנו ואני גם גאה במעשים שמובילים אותי, אותנו לרגע הזה.
לגאוותי הרבה, ברוב המכריע של העזיבות את המועדון הספורטאים מבקשים להשאיר לעצמם דלת פתוחה לחזור. גם כאן, במקרה הזה אליעזר יקר, תותח, ביקשת רשות ל"השאלה" למועדון אחר כפי שציינת. "הכרטיס שחקן שלי נשאר בזן" אמרת, וזה גרם לי שוב לראות כמה אתה מיוחד, כמה אתה מוקיר תודה על תהליך מדהים שעשינו יחד, אין ספור חוויות ואני בטוח שעוד יהיו- תזכור שאתה השותף האולטימטיבי שלי לגלישת קייט ועל זה לא נוותר!
בהצלחה מכל הלב. אני ואנחנו כאן עבורך תמיד.