הדרך ה"ארוכה" היא הקצרה ביותר / שמירה על שגרת אימונים

מהו התהליך? האם היעד קובע את התהליך?

חלקנו הספורטאים מעידים על עצמנו שאנחנו חסרי סבלנות, אוהבים להשיג את מבוקשנו כמה שיותר מהר

אין סבלנות לדרך ארוכה יותר, תחושה של ארוכה מדי.
אלו שיגידו שהם נהנים מהדרך, לא יסתרו אותם, את אלו חסרי הסבלנות, יכול להיות שגם נהנים מהדרך, אבל המיקוד יכול להיות ביעד, או בדרך אליו.

הניסיון מעיד שברוב המכריע של המקרים, כאשר מנסים לקצר את הדרך, להאיץ אותה ולו במעט, משהו אחר מקצר אותה. כך יוצא שנסיון הקיצור- דווקא מאריך.

לתת ערך לתהליך, ללמוד מכל תרגיל, מכל אימון, מכל שבוע אימונים ומכל מחזור אימון, להרוויח את התמורה של עונת אימונים ולשמור על קשר בין העונות- הופך ספורטאי.ת למנוסה, הופך אותנו לבעלי יכולת משופרת משמעותית. לחילופין, המיקוד באירועים בלבד, המעבר בין תחרות לתחרות, מיעד ליעד כאשר בדרך לוקחים הפוגות, או אימונים כלליים, מאבד מהעומק האפשרי, בעצם מפסידים חלק משמעותי מתמורת ניהול אורח חיים ספורטיבי. מפספסים נקודת שיפור בדרך, שוות ערך לשנים רבות.

יש לכם דוגמא? סיפור מעניין שמתחבר לזה?
נשמח לשמוע.
מוזמנים להגיע לאימונים לצורך שיפור טכניקה, שימור יכולת אירובית וכמובן שיפור, עם או בלי קביעת יעד ספורטיבי.

www.triathlon.co.il

התמונה צולמה ביוון על ידי איתי, אחד הספורטאים שבחופשה וממשיך לשמור על שגרת אימונים ככל שיכול