מסלול ההקפה של ראש ציפור, נמצא בין רמת גן לירקון, בין שבע טחנות, לגשר שעובר מתחת לנתיבי איילון (גשר ראש ציפור) ולאורך נחל איילון (זה שמתאחד עם נחל הירקון 
מתחת לנתיבי איילון.
הקפה של כמעט שני קילומטרים שאנו רוכבי האופניים התגעגענו אליה מאוד (בע"מ) – שיפוץ ארוך, שהתארך עוד יותר בעקבות הקורונה, הביא אותנו הרוכבים לחפש חלופות ולהצטופף במסלולים אחרים, יחד עם הרצים ושאר עוברים ושבים.
פתיחת המסלול בראש ציפור המחודש מאפשרת שוב ריווח הרוכבים, הרצים ועוברי האורח, שזה טוב.
במקום בו יש תנועה יש תאונות ותקלות. בלי קשר לרוחב המסלול, לאופי שלו, העובדה שמסלול האופניים סומן במסלול הפנימי והולכי רגל/ רצים בחיצוני, ובחצי השני של ההקפה זה הפוך.
כל אלו עלולים להיות מבלבלים, אך לטעמי, והנה אני מגיע לנקודה – הסדר מתחיל מאתנו.
לא אחת נתקלתי ברוכב שמסנן על ה"קבוצות" שמגיעות לראש ציפור (הוא לא ידע אז שאני המאמן) על רוכב אחר שהתלונן על הרולרבליידס שמגיעים ותופסים רוחב מסלול כפול מאופניים, הולכי רגל עם/ בלי כלב, רוכבי אופניים שרוכבים "נגד הכיוון (הולכי רגל ובכלל.
לצערי, יש נטייה לחשוב שהאחר מפריע, שונה, לא מתחשב. ואני חושב שאחד הפתרונות המשמעותיים הוא – לכבד.
זו זכות עבורנו לשמור על סדר, להיות אחראיים לאופן שבו אנחנו רוכבים, לאנרגיה שאנחנו משדרים ולשפה בה אנו מדברים.
נזוז וניתן זכות קדימה ולא נדרוש אותה.
נקדים שלום לעוברי האורח ולרוכבים שעוברים על פנינו או אנחנו על פניהם.
נחייך ונקבל את כולם כחלק מההקפה.
לרוכבים שבינינו, אמליץ להוציא את הצרה שנקראת kom בסטרבה. מבחינה מקצועית, האטה היא דבר טוב, היא חלק (חשוב) מהאימון, יציאה מקצב וכניסה אליו זו מיומנות חשובה מאוד, הרבה יותר מהחזקת קצב רציף. מה גם שבזמן ההאטה ניתן עדין ללחוץ על הפדל ולהשקיע את המאמץ במהירות נמוכה יותר ובאותם וואטים.
אז במסלול ראש ציפור החדש ניתן לראות את רוחב המסלול המשופר שקיבלו הרוכבים, את שדה הראיה הרחב ואת מספר הפיתולים שבוטלו, את הירוק והאוויר הנקי ביותר בפארק מחד
ומאידך לבוא בעיניים פקוחות ובאחריות אישית, ספורטיבית, חברתית מקצועית לכל מקום בו יש שדה ראיה מוגבל, הפרעה על הדרך, צפיפות או אפילו עייפות שלנו- כך נהנה מהספורט שלנו ונראה אחרים לידנו נהנים מהספורט שלהם, דבר מהנה לכשעצמו 🙂
אסף כהן