התאוששות באימונים ובין אימונים

התאוששות דורשת מאמץ מוקדם, מטרתה להחזיר את הגוף/ כוחות הגוף למצב תקין לאחר חולשה גופנית או זעזוע כלשהו. התאוששות היא מצב תקין של פעילות גופנית יומיומית, המתבצעת בעיקר במהלך שנת הלילה.

תהליך האימון שלנו מתבסס על עומס שאנו שמים על הגוף ועל המערכת הפזיולוגית שלנו, העומס צריך להיות הגיוני, מתאים, לא נמוך מדי – שכן אז הגירויי לא יהיה מספק ובעקבותיו לא יהיה צורך גופני בשיפור כלשהו, אך גם לא גבוהה מדי שכן אז, אנו עלולים להגיע לעומס גבוה מדי,

פיצוי יתר או תשישות שתפגע בתהליך האימון..
אחת הדרכים לדעת אם ביצענו מאמץ עצים מדי היא לבחון מדדי התאוששות שונים.
לאחרונה פורסם מאמר על תנוחת ההתאוששות היעילה ביותר לאחר ריצה>>  חשוב לי להוסיף שיש לשים לב למידת המאמץ הרלוונטית לבחירת מנח התאוששות.
כאשר אנחנו מתאמנים בתחום הסבולת, חלוקת תחומי תחומי העצימות במהלך שבוע האימון צריכה להיות סביב 80% בתחומי האירובי הנמוכים ובאחוזים נמוכים בעצימויות גבוהות.
בחירת מנח התאוששות יעיל יותר- רלוונטית לביצוע אימונים בעצימויות גבוהות.
מצאתם את עצמכם מתאוששים עם ידיים על הברכיים בין קטעי טמפו/ לאחר ריצה קלה- סביר להניח שביצעתם מאמץ גבוה מדי יחסית לאימון המתוכנן.

מנסיוני, כמאמן וכספורטאי, כל מאמן מדגיש את תחומי העצימות שיש להיות בהם באימון, ברוב המקרים, כאשר ספורטאי/ת חורגים מתחום זה, הם יחרגו למאמץ גדול יותר מהמתוכנן… מאמץ זה כיף, מאמץ נמוך מתפרש לפעמים כ"משמעם"… אך לאורך זמן, בחירות הנכונות יתנו את התפוקה הטובה ביותר לתהליך האימון, ישרתו אותנו הכי טוב מבחינה בריאותית, בקרת מאמץ וסיכון מפני פציעות.

להתאמן ביחד זה כיף, להתאמן נכון זה חכם ואחראי
שמרו על עצמכם בהיבט מקצועי שהוא בריאותי, בטיחותי ועד הישגי – תחרותי