"אנחנו על המפה ואנחנו נשארים במפה" הגה טל ברודי אחרי הנצחון על הרוסים ב 1977 (שנת הולדתי), בשעה טובה ואחרי הרבה שמועות ותקוות, זה כאן באופן רשמי- "איירונמן" מגיעים אלינו למתווה תחרות מקסים, אנו מתרגשים לקראתו וסופרים את השבועות ליום הגדול- 12/11/21.
הפריאודיזציה (תכנון אימונים כללי לתקופה) לקראת האירוע כבר מוכנה, ישנם אירועי מפתח בדרך כחלק מתהליך ההכנה והאימונים כבר מתנהלים.
מרגש מאוד, לנו כספורטאים וגם לי כמאמן, לצאת לדרך לקראת אירוע חשוב שקצב ההרשמה אליו היה מהמרשימים שהיו בארץ וגם במועדון שלנו. זו עוד הזדמנות מבחינתי לנתב את הדרך, לעזור לספורטאים להכיר יכולות ולשפר. הפעם ביתר שאת האירוע מדגיש את ההנאה שלי מהתהליך שחוזר על עצמו כל שנה באירועים מוכרים ומדי פעם גם באירועים מיוחדים, לרוב בחו"ל ועכשיו גם כאן, אצלנו בבית ב"חצר האחורית" שלנו מרחק כשעה וחצי מהבית.
לקראת האירוע נקיים מחנות אימונים באזור התחרות, מה שתמיד מעורר בי קנאה בספורטאים המקומיים כשאנחנו באים לאירוע בחו"ל, כמו בישראמן שלנו, אנחנו המקומיים נרוויח גם הפעם את ההיכרות עם מסלול התחרות ואת ה"ביתיות"- הזדמנות מעולה לומר תודה לכל מי שאחראי להביא את הפרויקט המדהים הזה אלינו לכאן.
הדבר העיקרי אליו אני רוצה להתייחס בכל הקשור לאירוע הזה הוא היום שאחרי
פעמים רבות ספורטאים מתכוננים לאירוע ושמים בתקופת ההכנה את "כל הקופה", את הזמן הפנוי, רוכשים ציוד בכסף רב, מזמינים מלונות יקרים כי "חיים רק פעם אחת" ועוד…
הקו אותו אני מנהיג במועדון קשור לתהליך אותו אנחנו עוברים בעזרת אירוע ספורטיבי ולא לקראתו.
אירוע ספורטיבי הוא כלי בידיי כדי לעזור לספורטאים להכיר את עצמם, את היכולות שלהם, הרצונות שלהם (כן- לא תמיד אנחנו יודעים מהם), לעתים האירוע מסייע לתת מוטיבציה לאימונים ולהתמיד בתהליך, ואולם, אם נתייחס לאירוע כמטרה, ובדרך למטרה, בלי כוונה, נפגע בתחומים אחרים בחיים שלנו, בעיניי חטאנו לספורט ולמה שהוא מייצג.
לפני כמעט 12 שנים קראנו למועדון שלנו "זן מאמנים לחיים", אני זוכר שהשם החדש, זן ומאמנים לחיים היה שונה בשוק, שידר משהו אחר שאותי מילא גאווה.
אנחנו לא כאן כדי להיות עוד אחת מקבוצות הטריאתלון הקיימות באותו הרדיוס של כמה קילומטרים קטנים בתל אביב, אנחנו כאן כדי לספק משהו אחר. לשמחתי, הפידבק שאנחנו מקבלים מבית ומחוץ מראה שהצלחנו.
הספורטאים במועדון רוצים בחלקם לכבוש פסגות, להשיג תוצאות, לנצח נצחונות, כפי שרציתי ועודני רוצה כספורטאי חובבן לאורך כל הדרך. אך כולנו יודעים שהכיבוש הזה יתרום לנו לחיים, לעבודה, למשפחה, לרצונות ולחלומות האישיים שיהפכו והופכים אותנו לאנשים טובים יותר.
אחרי החצי איש ברזל בטבריה ישנם אירועים נוספים, הגדול שבהם הוא ישראמן אילת, אך גם אחריו, שנה ועוד שנה יש אירועים. יותר מהאירועים יש חודשים, שבועות וימים המהווים את שגרת יומנו בה יש לנו משפחה יקרה, עבודה, חברים ואולי גם תחביבים נוספים מעבר לספורט. ככל שנזכור את זה, נחווה את זה, הדרך לאירוע ספורטיבי, חצי מרתון ירושלים, טריאתלון גן שמואל, חצי איש ברזל בטבריה, ישראמן או כל אירוע אחר בארץ או בחו"ל יכנסו לתוך המסגרת של מסע חיינו ויתרמו לנו רבות.
אנחנו כאן כדי לחיות את החיים בעזרת הספורט. כאשר הכל נכנס למסגרת הזו הרבה יותר קל להתמודד עם תקופות שהולך בהן פחות טוב, אימונים פחות מוצלחים, פספוס אימונים בעקבות מחלה או עניינים אישיים בבית או בעבודה והתמודדות נכונה עם לחץ – כפי שדיברנו ועודנו מדברים עליו (על הלחץ) לא מעט ועל היתרונות שבו- אפשר להיזכר בפוסט על לחץ אויב או אוהב>>>
בהצלחה לנו בדרך אל… ובעיקר ביום שאחרי או בכלל בימים שאחרי, בשגרת היום המעצבת את חיינו כשהספורט והמטרות הספורטיביות הן חלק מסוים ממנה, צובעות אותה בצבעים של הישג, סיפוק, התמודדות ואושר.